עיצוב אתרים ב-CSS 2.0 - עימוד יעיל

השימוש ב- CSS 2.0 מחליף את השימוש המיושן בטבלאות. שיטת העימוד הישנה היתה מאז ומעולם שימוש בטבלאות על מנת למקם את האלמנטים העיצוביים והתוכן בעמוד האינטרנט.
כדי להשיג עיצוב סטנדרטי היה צורך להכניס טבלה בתוך טבלה בתוך טבלה, לעיתים עד ארבע רמות עומק ויותר. הדבר אילץ את הדפדפנים לבצע חישובים רבים ומורכבים והאיט את קצב עליית הדף במידה ניכרת.

הדבר גם פתח דלת לשגיאות ביישום, מכיוון שכל דפדפן וכל גירסא השתמשה בדרך אחרת לבצע את החישובים האלו, והגיע לעיתים קרובות לתוצאות שונות. השימוש בטבלאות הצריך הכרות מעמיקה עם דרכי ההתנהגות שלהן, והבעייתיות שלהן אילצה את המתכנתים לבצע מניפולציות ולהשתמש בטריקים שונים ומשונים כדי להתגבר על עצם העובדה שטבלאות מעולם לא יועדו להיות כלי לעימוד.

השימוש ב- CSS 2.0 פותר את כל הבעיות האלו. CSS 2.0 היא הדרך הסטנדרטית לבצע עימוד. כל הדפדפנים מתייחסים להוראות ה- CSS 2.0 באותה צורה, והדבר מביא לאחידות המראה של האתר. עברו הזמנים בהם אותו עמוד נראה אחרת באקספלורר 6 מאשר הוא נראה באקספלורר 7 (ובאקספלורר 5 הוא נשבר, ובפיירפוקס הוא בכלל לא עלה...)

עכשיו המשתמש ב- CSS 2.0 יכול להיות סמוך ובטוח שכל הגולשים מקבלים את אותו דף תקין, עם אותו עימוד. השימוש ב- CSS 2.0 לא מאלץ את הדפדפן לבצע חישובים ולכן מאיץ את קצב הטעינה.

עדיין ישנם מקרים בהם נאלץ המתכנת להשתמש בטבלה לצורכי עימוד. הדבר נכון במיוחד עבור העיצוב הממורכז הנפוץ בארץ. באופן פרדוקסלי, דווקא העובדה שמאפשרת לטבלה יכולות מסויימות שאין ל- CSS 2.0 היא באג נפוץ בדפדפן אקספלורר. דפדפן זה מכיר בתכונה לא תקנית של גובה לטבלה ביחס לטבלאות אחרות ולא ביחס לגובה המסך, ובכך מאפשר למקם טבלה במרכז גובה העמוד. במידה ואין ברירה אחרת, ניתן להשתמש בטבלה כדי להשיג אפקט זה, אך בשום מקרה אין להשתמש בטבלאות הממוקמות אחת בתוך השנייה מעומק שלוש רמות ומעלה.