חסרונות בניית אתרים בקוד קנייני

בניגוד לרשימה הקצרה והמפוקפקת של יתרונותיו של הקוד הקנייני, רשימת חסרונותיו ארוכה:

• 1. בגלל מגבלות "כלכליות" של תקציב, זמן פיתוח וידע, היה הקוד הפתוח מוגבל באיכותו.
• 2. מערכות קוד פתוח לא היו מודולריות – אי אפשר היה להוסיף רכיבים בקלות.
• 3. הקוד הקנייני לא צפה את פני העתיד. טרם התבססו הסטנדרטים העכשווים של שכלול וחידוש רציפים ותדירים של סביבת האינטרנט והדפדפנים, והעלייה התלולה והמתמדת בכמות ובסוג השימושים באינטרנט עוד לא היתה ברורה כמו היום. הקוד הפתוח נתן פתרונות (בינוניים ומאוחרים) לצרכים שהיו קיימים זה מכבר, ותמיד נשאר בפיגור מאחורי הצרכים והשימושים העכשווים. קרא עוד על הקמת אתרים בתקן w3c.
• 4. הקוד הקנייני כבל את הצרכן לספק ספציפי. רק הספק היה רשאי לערוך שינויים בקוד. רק הספק הכיר את הקוד הספציפי ושלט בזכויות שלו.
• 5. הקוד הקנייני היה יקר. קרא עוד על בניית אתרים מחירים.

רשימת החסרונות של הקוד הקנייני ארוכה, והחסרונות מהותיים. נגדם עומד היתרון היחיד של מערכות אלו: עצם קיומן. בגלל שלא היו אופציות, נאלצו הלקוחות להשלים עם החסרונות, או לוותר על שאיפותיהם הרשתיות, ופשוט לפתוח קיוסק...

לא קשה להבין מדוע זנח העולם את הקוד הקנייני, ועבר לקוד פתוח. מעבר לעובדה שיעילותו היתה מוטלת בספק, הוא גם עיכב את התפתחות הרשת, מפני שהציב משוכה כלכלית קשה בפני בעלי האתרים הפוטנציאליים. המגבלות הטכנולוגיות שנבעו מזמן פיתוח קצר וחמדנות, השאירו את האינטרנט מדשדש ביכולותיו המוגבלות. לא היתה סיבה לגלוש, לא היו כלים לקנות אונליין, לא היה קהל לפרסום, לא היה שיתוף מידע ולא נוצרו צרכים חדשים. מוזר לראת שדווקא התפיסה השיתופית (טכנו-קומוניזם?) היא זו שהביאה בסופו של דבר לפריחה הטכנולוגית והכלכלית שאנו עדים לה היום, וזאת בזכות הקוד הפתוח.

בפוסט הבא נערוך סקירה דומה לקוד הפתוח, על חסרונותיו ויתרונותיו.